היי, אני נדב עבו

וגם אני, כמו כל מאלף כלבים שיש לו אתר אינטרנט, מחוייב לכתוב לכם שמאז ומתמיד אהבתי כלבים וכלבים היו חלק מחיי. אני יודע, קלישאתי. אבל מה לעשות, זה נכון. כלבים, ובע"ח תמיד משכו אותי. אם זה במשק של דודה בתיה, בטיולים בארץ ובחו"ל ואם בטלוויזיה בערוצי הטבע השונים (שרצו כמעט 24/7 על מסך הטלוויזיה שלי). ומה שתמיד משך את סקרנותי הייתה הפסיכולוגיה של בע"ח. מה מניע אותו/ה? מה מעניין אותו/ה? וכמובן, האינטראקציה עם בני האדם – איך הם תופסים אותנו? מה הם חושבים עלינו?

למה אילוף כלבים?

מסלול חיי, עם זאת, לא ממש הלך לכיוון הזה.
לא הייתי דוג-ווקר בצעירותי.
לא הייתי ביחידת עוקץ בצבא.
וזו לא הייתה הבחירה הראשונה שלי ללימודים המקצועיים אחרי הצבא.
הסיפור שלי הוא קצת מוזר (כמו שמשינה אמרו…). למדתי קולנוע וטלוויזיה והתחלתי קריירה כמפיק והעולם הזה קסם לי מאוד. אבל כבר בשנים הראשונות הבנתי שזה לא העולם שבדיוק דמיינתי והוא לא באמת מתאים לי. שהמשפחה וחברים ראו שמציק לי, שלא טוב לי, כאילו תיאמו גרסאות והפצירו בי לשנות כיוון וללכת ללמוד כלבנות. "לך תהיה מאלף כלבים! אתה גם ככה ממש דומה לסיזר מילאן, אז יאללה"… אז הלכתי!

את תעודת ההכשרה שלי כמאלף כלבים (איך אני שונא את המילה "מאלף" אתם לא מבינים!!) קיבלתי אצל נגה רונן ב-אנימה. מקום שהכשיר אותי לטפל בבעיות התנהגות של כלבים בשיטת ForceFree.
במקביל ללימודים התנדבתי בכלביית כלבים, שלמקומות אלו מגיעים כלבים שנפשם נפגע בדרך זו או אחרת ובעיות התנהגות לא חסר להם והיה מאתגר ומרתק.
גם היום אני עובד במקביל עם פנסיון כלבים שמקבל אליו גם כלבים נטושים שתוך כדי עבודה איתם אנחנו מנסים למצוא להם בית.

כמו בכל מקצוע, אתה לומד ומתפתח כל הזמן. וכמאלף… כמאמן כלבים, עם כל כלב שאתה עובד איתו אתה לומד דברים חדשים. על הגזע שלו. על עצמך. על השיטה והטכניקה שלך. על מה מניע אותם. על איך הם מסתכלים עלינו.

אני שמח ששיניתי כיוון. אני שמח שחזרתי לצפון. אני אוהב את שקט של עמק יזרעאל ואת האווירה של חיפה. אני שמח שבחרתי לעבוד עם כלבים. הם כל פעם מחדש מרגשים אותי וגורמים להבין כמה הם יותר טובים מאיתנו. כמה אנחנו צריכים לדאוג להם, כי הם גורמים לנו להיות טובים יותר.

אז איך אפשר לעזור לך?