מגורות עד בגרות – קווים מנחים לעיצוב התנהגותו של גור

כשאנחנו מאמצים/רוכשים גור אנחנו לרוב נחשוב על נושא הפיפי-קקי, על איך לפרוק לו אנרגיות, על כל הנעליים וכפכפים שהוא יהרוס וכמה חשוב לנו שהוא יהיה כמו אח עבור התינוק /ילד קטן שלנו.

מה שאנחנו חושבים עליו פחות, הוא "איך לעצב את ההתנהגות של הגור בשנה הראשונה כדי שהוא יהיה לכלב בוגר ומאוזן ושחיינו המשותפים יהיו טובים ונוחים". 
על זה אנחנו פחות חושבים, וזו הסיבה לכתיבת הפוסט הזה.
(הפוסט הזה הוא פוסט ארוך, המרכז בתוכו מספר רב של נושאים שעל כל אחד בנפרד כדאי להעמיק ורצוי להעמיק עם מאמן כלבים בגישה בחיובית)

השנה הראשונה בחייו של הכלב, זו השנה בה אתם צריכים "לעבוד קשה" כדי שבסופו של השנה יהיה לכם כלב בוגר מאוזן בהתנהגותו. אז הנה הם כמה קווים מנחים שאם תעקבו ותפעלו על פיהם, יהיו לכם חיים משותפים נוחים וטובים עם הכלב שלכם: 

עזבו אתכם פקודות – חשיפה זה הדבר הכי חשוב !!


אני מדבר המון על חשיפה. אני משתדל גם לדבר על כך במדיות החברתיות וגם כאן בניוזלטר שלנו כתבתי על זה בטח לא פעם.
לרוב המוחלט של בעלי הגורים הטריים יש בעיקר שני דברים בראש: איך מלמדים את הגור להפסיק לעשות פיפי-קקי בבית ואיך מלמדים אותו "פקודות" (זו גם מילה שאני ממש ממש שונא, דרך אגב).
אבל (וזה אבל מאוד חשוב) אלו הדברים שהכי פחות חשובים בהתמודדות שלנו עם גור.
מה יותר חשוב???
יותר חשוב לחשוב קדימה. על העתיד. העתיד שלנו עם הגור. על איזו מערכת יחסים אנחנו רוצים שתהיה לנו עם הגור, על החוויות שאנחנו רוצים שהגור שלנו יהיה שותף להן בתור כלב בוגר. אנחנו צריכים להיות ממוקדים יותר ב- 15 שנה שאנחנו הולכים לחיות ולבלות עם הכלב שלנו ולא על השנה הראשונה שלו איתנו.

 

עכשיו… כדי שיהיו לנו 15 שנה טובות וכיפיות עם הכלב שלנו אנחנו צריכים "לעבוד קשה" בשנה הראשונה שלנו (ובעיקר בחצי שנה הראשונה שלנו) עם הגור. 

על מה לעבוד???

על חשיפה !!! 
אם אנחנו רוצים לקחת את הכלב שלנו לים מבלי שיפחד מהמים או החול.
אם אנחנו רוצים לקחת את הגור שלנו לחברים.
לבית קפה.
לארח חברים ומשפחה אלינו הביתה מבלי שהכלב שלנו יפחד מכל אורח.
אם אנחנו רוצים שהכלב שלנו לא יפחד ממקלחות.
אם אנחנו רוצים שהכלב שלנו לא יפחד לעלות לאוטו ולא יקיא וירעד במהלך כל הנסיעה.
אם אנחנו רוצים שהכלב שלנו יהיה חברותי לבני אדם ולכלבים זרים
ואם ואם עוד הרבה חוויות כאלו ואחרות שאנחנו רוצים שיעברו חלק עם הכלב שלנו, אנחנו חייבים "לעבוד קשה" עכשיו!! שהוא עוד גור!!

חשיפה, בגדול, אומרת לנו להכיר לגור שלנו חוויות שונות בצורה הדרגתית וכיפית.
מה זאת אומרת הדרגתית? לפרק כל חוויה לשלבים.
בעצם, אם אנחנו חווים את העולם באמצעות החושים שלנו, אנחנו יכולים לפרק כל חוויה בצורה כזו שבכל פעם נחווה ונפעיל חושים אחרים.
למשל, אם אנחנו נדבר רגע על חוף ים, אנחנו יכולים לקחת את הגור שלנו רק לטיילת שעל חוף הים, מבלי לרדת לחוף עצמו. כך הגור חווה את הים רק באמצעות חוש הריח, חוש השמיעה וקצת עם חוש הראייה. ללא חוש המישוש והטעם. ככל שנציג לגור שלנו את חוף הים מרחוק ובהדרגה נתקרב החושים יפעלו בעוצמה הולכת ועולה באופן כזה שהמוח לא יהיה בעומס יתר של מידע.

מה זה אומר כיף?? בעיקר חטיפים ואינטראקציה משחקית וכיפית איתנו.

אם נחזור לדוגמה שלנו, לחוף הים, נסע עם הגור שלנו לטיילת, בשעות הכי רגועות הידועות לנו, ובמהלך כל השהייה ניתן לו חטיפים, נשחק איתו ונלטף אותו, ניתן מידי פעם לעוברי אורח לתת לו חטיפים – החוויה הכוללת מחוף הים תהיה כיפית, למרות שכלל לא היינו בחוף עצמו. מה שיצרב בזכרונו של הגור זו חוויה כיפית וזו הסיבה שהוא גם ירצה וישמח לחוות את הים שוב (כל פעם יהיה סקרן להכיר עוד קצת מהים והחוף).

החלוקה לשלבים של החשיפה מאוד תלויה ומשתנה מכלב לכלב. ככל שנחשוף את הגור שלנו לחוויות בצורה הדרגתית וכיפית כך נגביר את הסיכויים שהגור שלנו יאהב את העולם, יסכים לחוות עוד חוויות ויוכל להכיל חוויות חדשות גם בתור כלב בוגר בצורה מאוזנת יותר.

לקרוא עוד על חשיפה דוגמאות על איך אני מחלק לשלבים חוויות שונות כנסו לכאן

סדר יום – לכלב?! אולי הוא גם צריך מזכירה ומשרד?!?!

גבירותיי ורבותיי, אני יודע, אתם בטח תוהים לעצמכם, "על מה אני מדבר?!""מה זה סדר יום לכלב?!""מה אני?! יועצת ארגונית של הכלב!?"
לא לא… ושוב לא. סדר יום של כלב אינו באמת משהו כזה מסובך, אבל כן. גם כלבים זקוקים לסדר יום קבוע, מסודר, עקבי ולא פחות חשוב עם כמה שיותר פעילות.
ולפני שאתם מגחכים… תנו לי להסביר.
סדר יום של כלב מורכב בעיקר משני דברים:
1. ארוחות.
2. טיולים.

אני מאוד ממליץ לייצר סדר יום כזה שבו יהיו לפחות 2 ארוחות ביום בשעות קבועות ולפחות 3 טיולים גם הם בשעות קבועות. 
סדר יום, לו"ז קבוע, יוצר תחושה של וודאות (אותה תחושה שלו"ז יוצר לנו בני האדם). וודאות מייצרת רוגע ושקט נפשי. חוסר וודאות גורמת בדיוק להפך – חוסר שקט וחוסר שקט עלול לייצר חרדות ובעיות התנהגות אחרות.
למשל, אני יכול לומר, מניסיוני, שכלבים החיים בבתים שהבעלים עובדים בעבודות משמרות, והלו"ז משתנה מיום ליום או משבוע לשבוע, אלו כלבים שיפתחו חרדות נטישה בסבירות גבוהה בהרבה מכלבים שבהם יש לבני הבית לו"ז מאוד ברור ועקבי ואלו כלבים רגישים יותר שלרוב יתקשו להכיל חוויות חדשות ושינויים בחיי היום יום.
אני תמיד אמליץ, כמה שיותר סמוך ליום אימוץ הגור, להתחיל להרגיל אותו לסדר יום עקבי ומסודר.
כמובן, סדר היום של הגור (זמני הארוחות וזמני הטיולים) חייבים להיות מסונכרנים לסדר היום שלכם כדי שתוכלו לעמוד בקיום הלו"ז של הגור.
עוד נק' סופר חשובה:חייבים לכלול בסדר היום של הגור כמה שיותר פעילויות אקטיביות, פיזיות, כדי לפרוק לגור אנרגיה. גם פורקן האנרגיה יוצר איזון פיזי ולא פחות – איזון נפשי.
אם יש לכם שאלות לגבי סדר יום לכלב/גור שלכם – אני כאן לכל שאלה.

איך מטפלים ומתייחסים לנשיכות ??

גורים נושכים. בסדר?
בואו נשים את את הקלפים על השולחן – חברים, גורים נושכים, אין מה לעשות. ככה זה. כמו שתינוקות בוכים. 
נכון, זה כואב, זה מעצבן, זה לא נוח, אבל אין מה לעשות, אם אתם לא מוכנים לעבור את שלב הנשיכות – אל תאמצו/תקנו גור. נקודה!
שלב הנשיכות נמשך בין הגילאים חודש וחצי ל-4 חודשים לערך. כשגור מסיים להחליף את שיניו שלב הנשיכות מסתיים. שלב הנשיכות הוא שלב בו הגור חווה המון תיסכולים. תסכול מכאבי גדילה (כאבי חניכיים, כאבי בטן ועוד ועוד כאבים הנובעים מהתפתחות פיזיולוגית של הגוף), תסכול מחוסר ההבנה שלנו אותו, תסכול משעמום, תסכול מעייפות יתר ועוד ועוד.
הדברים שכן אפשר לעשות הם לא יותר מלהפחית את הנשיכות:
1. לקיים סדר יום קבוע ופעיל. ככל שהסוללה של הגור שלכם תהיה ריקה כך הוא יהיה יותר עייף ושליו.
2. ככל שתאכילו את הגור שלכם במזון בריא ומזין יותר כך הוא יהיה יותר רגוע מהבחינה הפיזיולוגית.
3. לשחק איתו בצעצועים שונים ולהפנות אותו יותר לנשוך צעצועים ולא את הידיים שלכם.
מעבר לזה… קחו אוויר ותהיו סבלניים.

קל יותר לעצב התנהגות מאשר לתקנה מאוחר יותר !! 

אל תנוחו על זרי הדפנה – דאגו שהגור שלכם יעבור חשיפה נכונה לכל מיני דברים וכל מיני חוויות. התחילו ללמד אותו כל מה שחשוב לכם כמה שיותר מוקדם [ אל תחכו לגיל חצי שנה ]. עשו רשימה מה אתם רוצים שהגור שלכם ידע והתחילו ללמד אותו כבר מהרגע שהוא מגיע הביתה.
הרבה יותר קל לעצב התנהגות כשהגור צעיר, מאשר לתקן התנהגויות רעות שהגור כבר למד. 
אם אתם יודעים איך ללמד – אל תחכו. התחילו כמה שיותר מוקדם.
אם אתם לא יודעים איך ללמד – דאגו להתלוות למאמן כלבים כדי לקבל ממנו את הידע והכלים.
ככל שנשכיל ללמד את הגור שלנו שהוא תינוקי קטן נוכל לגלות רגישויות שונות וקשיים שונים שנוכל להתייחס אליהם ולפתור אותם כמה שיותר מוקדם. אל תחכו שהבעיות יהיו מקובעות – טפלו בבעיות שהן עוד בתחילתן.
תהליך הלמידה עם גור הוא חשוב ועצם התרגול עם גור יוצר אינטראקציה כיפית והאינטראקציה הזו עם הגור יוצרת תקשורת בינינו. יוצרת הבנה ויוצרת, אולי הכי חשוב, אמון.
ככל שנלמד אותו יותר מילים (זוכרים? אני שונא את המילה "פקודות") תהיה לנו שפה ותקשורת עשירה יותר עם הגור, אז אל תתקבעו ללמד אותו רק שב וארצה. למדו אותו טריקים גם רק בשביל הכיף. זה מפתח את השפה בניכם ומחזק את האמון שלכם ושל הכלב.

גיל ההתבגרות – אמנם לכלבים אין חצ'קונים, אבל בהחלט יש גיל טיפש-עשרה

אין לי כוונה להפחיד אתכם או ליצור דאגה, אבל כן. גם לכלבים יש שלב התפתחותי שבו הם הופכים להיות… להיות… אתם יודעים…
זהו שלב התפתחותי נורמלי אצל גורים. לרוב מגיע בין הגילאים 8-10 חודשים (אצל גזעים גדולים וענקיים יגיע בגילאים מאוחרים יותר).
חלק מהגורים, השלב הזה, התקופה הזו, איננה מורגשת כלל ותעבור מתחת לרדאר שלנו, וחלק מהגורים זו תקופה שנרצה לשלוח את הגור לפנימייה צבאית ולקבל אותו חזרה רק לאחר השחרור שלו מהצבא.
במידה ועשיתם את כל מה שכתבתי עד כה, רוב הסיכויים שתעברו את התקופה הזו בצורה שקטה יותר. במידה ולא הקשבתם לי ולא עשיתם את כל מה שרשמתי עד כה…. ובכן… אל תתפלאו אם….
סימפטומים של גיל ההתבגרות:
לרוב נחווה ונרגיש ירידה במשמעת של הגור.
הגור יבחן גבולות ויבחן דברים והתנהגויות שאולי הצלחנו להיפטר מהן בשלבים המוקדמים של הגור ועכשיו הן חוזרות.
נבחנות. נשכנות.
נחווה רגישויות שונות כלפי אנשים או כלבים או כלפי גירויים אחרים. גם אם הגור שלנו היה נהדר עם כלבים עד כה, יכול להיות שנחווה פתאום "סלידה" מכלבים מסוימים.
אנחנו עלולים לחוות פתאום פרצי אגרסיביות לפעמים.
ועוד ועוד סימפטומים חדשים שעד השלב הזה עוד לא חווינו.
לרוב בגילאים האלו אני מבקש מבעלי הגור להיות סבלניים יותר ולחזור לתרגולים הבסיסיים ולא לנסות לאתגר את הגור. זוהי תקופה שאנחנו יכולים לצאת ממנו כמו גדולים, או שזו תקופה שאנחנו עלולים להחמיר את המצב ולקבע התנהגויות שאנחנו ממש ממש לא רצינו שהגור שלנו יעשה.
דרך אגב, אם עבדתם אם מאמן כלבים כבר מגיל גורות המוקדם סביר להניח שגם יהיו לכם את הכלים לעבור ולהעביר את גיל ההתבגרות בצורה המיטבית מבלי לגרום לנזקים עתידיים.

למנוע רכושנות 

נורא בא לי להתחיל ולמנות את הדברים שלא לעשות אבל אני מאמן בגישה החיובית אז אני דווקא אתחיל בהסבר פשוט וקל איך למנוע מהגור שלכם להפוך להיות רכושני.
רכושנות היא לרוב התנהגות גנטית ויכולה להופיע מגיל מאוד מוקדם ויכולה להופיע ולהתפרץ כפועל יוצא של התנהגות שלנו, טראומה, חוסר חשיפה ועוד ועוד… אחת מסוגי הרכושנות היותר מוכרים היא רכושנות למזון. גם אם הרכושנות היא גנטית, אנחנו עדיין יכולים להשפיע – באמצעות יצירת חוויות כיפיות ונעימות הקשורות בנינו לבין הגור ובין אוכל.
אפשר להאכיל את הגור, מידי פעם, מהידיים שלנו.
אפשר לשחק עם האוכל ולתרגל איתו כל מיני דברים.
אם נותנים בקערה, אפשר, מידי פעם, להתקרב ולתת לגור משהו טעים הרבה יותר ממה שיש לו בקערה.
כל עוד נעשה את זאת בצורה הדרגתית, כיפית ושאינה כופה על הגור ואינה מונעת ממנו את האוכל, הקישור בינינו לבין האוכל יהיה חיובי ונוכל כך להפחית משמעותית את הסיכוי להתפתחות של רכושנות כלפי מזון. 
לדחוף את הידיים שלנו סתם כך לאוכל של הגור, לקחת לו את הקערה באמצע שהוא אוכל, או כל טיפ כזי או אחר שכופה את עצמנו על הגור ועל האוכל שלו רק יצור קישור שלילי בנינו לבין האוכל ורק יעלה את הסיכויים להתפתחות של רכושנות אצל הגור בשלב כזה או אחר.

למנוע חרדת נטישה

האמת שעל מנת למנוע חרדת נטישה צריך לעשות כמה דברים שכבר דיברנו עליהם – כמו סדר יום, לו"ז, תזונה גם מאוד חשובה ו….
מכיוון שאנחנו לא באמת יודעים את אופיו של הגור הצעיר שרק הכנסנו לביתנו (אותו דבר גם לגבי כלב בוגר חדש שאימצנו), אנחנו לא יודעים אם באופן טבעי העצמאות שלו חזקה או שהוא גור עם ביטחון עצמי יחסית נמוך שעלול להתקשות להישאר בלעדינו.
סממן מובהק שיכול להעיד על חוסר עצמאות יהיה אם הגור מהר מאוד הופל להיות הצל שלכם ואם הוא מתקשה להישאר בחלל נפרד מכם בבית.
לכן, כדאי לנו מההתחלה להתחיל לעבוד ולחזק את העצמאות שלו ואת היכולת שלו להישאר לבד ולהעסיק את עצמו מבלי להיכנס לפאניקה.
אחת הדרכים הכיפיות שאנחנו יכולים לעשות זאת היא בעזרתן של חידות מזון ומשחקי הרחה וחיפוש.
חידות מזון, או צעצועי האכלה, ניתן לרכוש בכל חנות שמכבדת את עצמה, בחנויות אינטרנטיות בארץ ובחו"ל. לא ארחיב כאן מה הן בדיוק, הניוזלטר הזה מספיק ארוך גם ללא ההסבר הנוסף, עם זאת, כן אומר, שחידות מזון הן דרך נפלאה לגרום לגור שלנו להנות, לפתח חשיבה וקורדינציה תוך כדי אכילה. חידות המזון "ממגנטות" את הגור אליהן ומאפשרות לנו לבנות בהדרגה מרחק מן הגור, תוך כדי שהוא נהנה. בעצם, כך הגור חווה הנאה גם כשהוא לבדו וללא הנוכחות הפיזית שלנו.
חשוב לציין, עצמאות לוקח זמן לפתח ולחזק. לא דבר פשוט עבור גור. סבלנות וזמן הן מעלות הכרחיות בתהליך הזה.
משחקי הרחה וחיפוש, גם הם, בין כל היתרונות שבהם, יכולים לעזור לנו לחזק את עצמאותו של הגור שלנו, באותה צורה ודרך כפי שעושות חידות המזון. במקרה זה יותר בזכות ההפעלה הפעילה של חוש הריח של הגור.
תיחום – אני לא רוצה להרחיב בנושא הזה, משום שזהו נושא נרחב. כן אציין שאני לא יכול לפתור או למנוע חרדות נטישה באמצעות תיחום הגור בגדר גורים או כלוב אילוף. תיחום הוא כלי שאני יכול להיעזר בו לכל מיני דברים, אבל בעיקר הוא אמור להוות עבור הגור כמקום הרגוע והשליו שלו – החדר שלו.
אם תרצו להרחיב בנושא התיחום צפו בלינק הזה – הרגלה לתיחום -שלבים להרגלה נכונה.
ופנו אליי בצורה פרטית דרך המייל או כל דרך אחרת שתתאים לכם. אני זמין בכל מקום.

הכנה לטיפול וטרינרי והרגלה למגע במקומות מסוימים בגוף

אני חייב להודות, שגם אני, לא מספיק דוחף את הגורים שהיו תחת טיפולי ואת בעליהם, לעבוד ולהכין את הגורים שלהם לקראת טיפול וטרינרי ובכלל למגע.
לא חייבים לעבוד על מגע ולהכין את הגור לטיפול רק אם אנחנו רואים ומגלים רגישות מסוימת. אני חושב שתמיד הרבה יותר נכון להכין מראש.
אני לא רוצה להלאות אתכם בכל התרגילים שאפשר לעשות כדי להרגיל למגע ולטיפול וטרינרי, אבל אני כן רוצה לתת לכם שני רעיונות ממש טובים ופשוטים כדי לתרגל עם הגור שלכם ולייצר הכנה טובה לקראת טיפולים וטרינרים:

ביקורי הפתעה אצל הוטרינר- 
סכמו עם הוטרינר שלכם מראש שאתם רוצים מידי פעם לקפוץ אליו עם הגור, רק בשביל שהוא או אחד מאנשי הצוות יגידו לגור שלכם שלום, יתנו חטיף ואולי אפילו ליטוף. אם אתם ממש רוצים להשקיע בקשו להרים את הגור שלכם על שולחן הנירוסטה, תנו לגור מלא חטיפים ו… זהו. כן זהו. ביקורי הפתעה כאלו ייצרו חוויה שונה ממש שהגור חווה בביקור אמיתי אצל הוטרינר וביקורי ההפתעה יכולים לשנות את הרגש של הגור כלפי אנשי הצוות והמקום ובכך להקל על הביקור עצמו.
כמובן שאם הוטרינר קצת רחוק מכם זה עלול להקשות, אבל… זה ממש יכול לשנות את החוויה כולה.
חיסונים בכאילו – בקשו מהוטרינר שלכם מזרק אחד (ללא המחט) בכדי שתוכלו לתרגל עם הגור שלכם חיסונים בכאילו. מה זה חיסונים בכאילו? חיסון בכאילו זה תרגול שאתם יכולים לעשות כדי להכין את הגור לקראת החיסון. כלומר, להרים את הגור, לשים על מקום מוגבה, ללטף ולגעת בכל הגוף (כפי שוטרינרים עושים בד"כ), לגעת בעורף, לתפוס את העור ולהצמיד את המזרק (ללא המחט) אל העור.
אם אתם לא בטוחים אפשר לבקש מהוטרינר להראות ולהדגים לכם איך מבצעים חיסון.
כל שלב ושלב בחיסון אפשר לבודד ולתרגל עם חטיפים.
המטרה = לייצר רגש חיובי וכיפי מכל הפרוצדורה שאנחנו קוראים לה חיסון. 
וכמובן שהדוגמה הזו יכולה לשמש לכם כפלטפורמה לתרגל כל מיני דברים נוספים שעושים אצל הוטרינר.

לסיכום:

זהו פוסט ארוך. אני יודע. החלטתי שאני עורך אותו, כדי שאם ישנם שם בחוץ בעלי גורים רציניים ומשקיענים – הם ירצו לקרוא כזה פוסט ארוך שמסכם בצורה יחסית תמציתית את הנושאים הכי חשובים ומרכזיים בחיינו עם גור. 
כל הנושאים הנ"ל יבטיחו לנו חיים משותפים טובים יותר עם הגור שלנו שיהפוך בקרוב לכלב בוגר. 
כל הנושאים הנ"ל יבטיחו לנו תקשורת חיובית וכיפית, אמון חזק ויציב וכלב בוגר שמאוזן בהתנהגותו. 
Share on facebook
שיתוף בפייסבוק
Share on whatsapp
שיתוף בוואטספ
Share on email
שיתוף במייל
למידע וייעוץ מקצועי

השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם בהקדם!

גלילה לראש העמוד
שלח הודעה
רוצים להתייעץ? תרגישו חופשי (:
דילוג לתוכן